חידת ההתבדרות: ניווט בין עוצמת ה-AI לשיבושי האנרגיה

כשעמדנו בפתח שנת 2026, הקונצנזוס בקרב מרבית בתי ההשקעות היה ברור: אינפלציה מתמתנת שתוביל לסדרת הורדות ריבית על ידי הבנקים המרכזיים. השווקים נערכו לנחיתה רכה ולחזרה לסביבה המוכרת של העשור האחרון. אולם, המחצית הראשונה של השנה סיפקה סיפור שונה לחלוטין. במקום הורדות ריבית, קיבלנו כלכלה גלובלית שמפגינה חוסן יוצא דופן, אינפלציה "דביקה" שסירבה לרדת, וזעזוע אנרגטי משמעותי במזרח התיכון ששינה את כל התחזיות.

השינוי המשמעותי ביותר בתפיסת המשקיעים הוא המעבר מהתמקדות ב"יעילות" להתמקדות ב"חוסן וביטחון". אם בעבר השווקים תרו אחר העלות הנמוכה ביותר, היום השיקולים הגיאופוליטיים, אבטחת שרשראות האספקה והשקעות העתק בתשתיות אנרגיה ובינה מלאכותית הפכו למנועי הצמיחה המרכזיים. מנקודת המבט שלנו, המחצית הזו המחישה שהעולם נכנס ל"שינוי משטר" - סביבה של צמיחה נומינלית גבוהה יותר, אך גם כזו שבה הפערים בין המנצחים למפסידים הולכים ומעמיקים.

שוקי המניות הפגינו עוצמה מרשימה במחצית הראשונה, כאשר מדד ה-MSCI World רשם תשואה של למעלה מ-12% נכון לאמצע יוני. למרות הרעש הגיאופוליטי, ובראשו העימות בין ארה"ב לאיראן, השווקים הובלו על ידי סקטור הטכנולוגיה וה-AI, שנותר "אורתוגונלי" לחדשות המלחמה. ארה"ב חזרה להוביל את השווקים, נתמכת ברווחי חברות חזקים במיוחד ובפריצה של טכנולוגיות AI חדשות, שהזניקו את הביקוש לכוח מחשוב.

עם זאת, העליות היו "צרות" מאוד מבחינת רוחב השוק. חלק מצומצם של חברות ענק, ובראשן ה-Magnificent 7, היוו את עיקר הצמיחה ברווחים. מחוץ לארה"ב, ראינו התאוששות מעניינת בשווקים מתעוררים כמו קוריאה וטייוואן, שנהנו מהביקוש לשבבים. באירופה, נרשמה התבדרות בין ה"ליבה" (גרמניה וצרפת) שנחלשו, לבין מדינות ה"פריפריה" כמו ספרד ואיטליה שהפתיעו לטובה בזכות חוסן בצריכה הפרטית וסקטור בנקאות חזק.

בשוק האג"ח, המחצית התאפיינה ב"Bear Flattening" - עליית תשואות חדה בחלק הקצר של העקום כתוצאה מהתפוגגות הציפיות להורדת ריבית. למרות זאת, רמות התשואה הנוכחיות יצרו לראשונה מזה שנים "כרית" ביטחון למשקיעים, כאשר האג"ח הקונצרניות בדירוג השקעה סיפקו תשואות שוטפות אטרקטיביות למרות התנודתיות.

בתחילת השנה, השווקים תמחרו אינפלציה שתחזור במהירות ליעד של 2%. בפועל, האינפלציה הגלובלית נותרה סביב 3%, כשהיא מונעת מלחצי מחירים במוצרי ליבה ומזינוק זמני במחירי האנרגיה. בארה"ב, הפדרל ריזרב בחר להישאר בהמתנה, כאשר חלק מהחברים בועדה המוניטרית אף החלו לאמץ נימה ניצית יותר.

המשמעות של "ריבית גבוהה ליותר זמן" הייתה דרמטית. עבור חברות ממונפות, עלויות המימון הפכו למשקולת של ממש, מה שהוביל להגדלת הפער בין חברות איכותיות בעלות תזרים מזומנים חזק לבין חברות שתלויות במימון זול. הצרכנים, במיוחד בדרגות ההכנסה הנמוכות, החלו לחוש את הלחץ של מחירי הדלק והמזון הגבוהים, מה שיצר כלכלת "K" - שבה העשירונים העליונים נהנים מ"אפקט עושר" בשל עליות הנכסים, בעוד השאר נאלצים לצמצם צריכה.

באירופה, ה-ECB אמנם החל בתוואי של הורדות ריבית, אך הזעזוע האנרגטי אילץ אותו לנהוג בזהירות רבה יותר כדי למנוע הידרדרות של ציפיות האינפלציה. היחלשות הציפיות להורדות ריבית בארה"ב תמכה בדולר חזק, מה שייקר את היבוא עבור מדינות אחרות וייצא אינפלציה לשאר העולם.

השוק הישראלי במחצית הראשונה של 2026 היה מיקרוקוסמוס של המתח בין גיאופוליטיקה לכלכלה. לאחר פתיחת שנה חזקה מאוד, שהונעה מאופטימיות לגבי סיום המלחמה והרחבת הסכמי אברהם, חודש יוני הביא עמו תפנית חדה. ההכרזות הדרמטיות בזירה הבינלאומית לגבי הסכמים עם איראן הובילו לירידות שערים חדות במדדים המקומיים, כאשר מדדי הדגל איבדו חלק ניכר מהתשואות שצברו מתחילת השנה.

למרות התנודתיות, נתון מעודד במיוחד הוא התנהגות המשקיעים הזרים. אלו הגדילו את חשיפתם לשוק המקומי במהלך חודש יוני, במיוחד בענפי הטכנולוגיה והביטוח, למרות ירידות השערים. השקל, שרשם התחזקות מרשימה מול הדולר והאירו במחצית הראשונה (כ-6.6% מול הדולר), שינה כיוון ביוני ואיבד כ-6% מערכו בתוך חודש אחד.

בזירת המאקרו המקומית, החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית בסוף מאי (ב-0.25%) העניקה רוח גבית לשוק האג"ח הממשלתי, שרשם עליות לאורך כל העקום. שוק גיוסי ההון הוסיף להפגין חוזק, עם הצטרפותן של 27 חברות חדשות לבורסה והנפקות ענק שזכו לביקושים ערים מהגופים המוסדיים. בעינינו, השוק הישראלי ממשיך להיסחר בפרמיית סיכון גבוהה יחסית לעולם, אך החוסן התפעולי של החברות המקומיות והעניין של משקיעים זרים מעידים על פוטנציאל לא מבוטל בראייה ארוכת טווח.